בדיקת מי שפיר

דיקור מי שפיר מאפשר שלילת בעיות כרומוזומליות של העובר.

הבדיקה מתבצעת בין השבוע ה- 17 לשבוע ה- 21 להריון. נשים רבות בוחרות לבצע כיום דיקור מי שפיר, מכיוון שמדובר בבדיקה האמינה ביותר לגילוי בעיות כרומוזומליות.

הודות למכשור המתקדם והניסיון הרב שנצבר נכון להיום, אחוזי הסיכון של הבדיקה נמוכים מבעבר.

העובר חי ומתפתח בסביבה מימית אשר עוטפת אותו ומגנה עליו.

בסביבה זו ניתן למצוא סוגים שונים של תאים (לרוב תאי עור) אשר נושרים ממנו עם תהליך התפתחותו.

הבדיקה שמבוצעת מפרידה בין הנוזל שנשאב בדגימה לבין התאים שהצטברו בה.

מן התאים הללו ניתן להפיק חומר גנטי אשר מסייע באבחון וגילוי בעיות גנטיות.

דיקור מי שפיר

כיצד מתבצע דיקור מי שפיר?

פעולת דיקור מי שפיר נעשית באמצעות החדרת מחט דקה אל תוך שק השפיר, בסיוע מכשיר אולטרה-סאונד מתקדם.

באמצעות המחט נשאב מעט מנוזל מי השפיר, וזה נשלח למעבדה לצורך ביצוע הבדיקות הנדרשות.

במהלך הדיקור ייתכן חוסר נוחות קל, אם כי אין מדובר בפעולה כואבת או כזו הדורשת התערבות כירורגית או הרדמה.

ההליך עצמו קצר ומיד לאחריו ניתן לשוב הביתה.

יש להקפיד על מנוחה במשך יומיים עד שלושה.

למי מומלץ דיקור מי שפיר?

הבדיקה מתבצעת בין השבוע ה- 17 לשבוע ה- 21 להריון.

משרד הבריאות ממליץ לבצע דיקור מי שפיר במקרים הבאים:

  • נשים מעל גיל 35
  • נשים שתוצאות הסקר הביוכימי שלהן גבוהות
  • כאשר אחד מבני הזוג או שניהם נשאים של גן או בעלי בעיה כרומוזומלית
  • אם ישנם ממצאי אולטרה-סאונד לא תקינים

יחד עם זאת, נשים רבות כיום מבצעות דיקור מי שפיר גם ללא כל בעיה מוקדמת, מתוך רצון לשלול בעיות כרומוזומליות בעובר.

סיבוכים אפשריים בביצוע בדיקת מי שפיר

קיים חשש מזיהום רחמי אשר עשוי במקרים נדירים לגרום לאובדן הרחם של האישה, ובמקרים נדירים אף יותר למות האישה והעובר.

מחקרים שבוצעו בעבר העידו על סיכון קטן (0.1 %- 0.125 % ) להפלה כתוצאה מביצוע בדיקה זו.

חשוב לדעת:

בדיקת מי השפיר מסייעת בגילוי טווח רחב מאוד של מחלות גנטיות.
עם זאת, הבדיקה איננה מאפשרת גילוי מלא של כלל הבעיות הגנטיות אצל העובר.